מישמשמש

מה בחנתי היום במישוש?

אני מנסה לשחזר בעצמי מה עשיתי היום ומה נגע בי כשנגעתי בו.

מרחק נגיעה מדבר על בין אנשים, אבל העולם ואנחנו, נמצאים במרחק נגיעה גם כן.

היום אני יודעת שקצות אצבעות ידי לומדות לחוש חום, קור, מחוספס וחלק, אלה הם קצוות של סיטואציות. אבל כדי לבחון דקויות תמיד אשתמש בחושים נוספים.

יש לי יחס מיוחד מאוד לעצים. אומנם בינתיים אינני מחבקת אותם, אבל כן מעבירה מגע מידי פעם על גזע העץ. ילד שיצייר גזע יצייר שני קוים בחום

גם אני הייתי ילדה פעם

אבל כל גזע יש בו ייחודיות של עור=קליפה

לברוש יש פסי קמטים אורכיים מלמטה למעלה כמו שהברוש ניצב זקוף וארוך. לאקליפטוס יש קליפה שמתקלפת עוד ועוד בחתיכות מלבניות או מעויינות ארוכות, צד כהה וצד בהיר, צד חלק וצד מחוספס יותר.

בצעירותי הייתי מגלפת גדעי עץ שמצאתי. מידי פעם אלה היו תבליטים בלבד על גבי שארית הקליפה ומידי פעם צורות מלאות, מפוסלות. האצבעות היו עוברות על פני גוף העץ ומוצאות אם הוא פצוע או חלק, אם הוא רטוב או מיובש וכך אט אט היתה נבחרת העשיה.

נכון להיום, אינני זוכרת במה נגעתי לבחון אותו לעומק......

אנחנו מאבדים את תשומת הלב

יכולתי לחוש בעפרון איתו צירתי, ובהגה כשנהגתי, במכנסיים השחורות שלבשתי או בעכבר המחשב והמקלדת.

ואתם?